מישל גונדרי, קונדום וכיס אחד קטן

כיס השעון. הכיס הקטן של הג'ינס. הומצא ב-1873. תפקידו היה להחזיק את שעון השרשרת שהיה אחראי על הזמן באותה תקופה. אז קודם כל ריספקט. כיס כל כך קטן בן 137 שנה
ליווי'ס. עוד לפני דיזל וג'יסס וריפליי וג'י סטאר ומלטינ' פוט, ופפה ג'ינס ועוד ועוד, ליווי'ס היה מותג הג'ינס השולט. הוא היה ראשון, הוא היה אמריקאי, הוא היה הכי גזעי. כולם חשקו בו. היה לך ליווי'ס 501 או 505, היית מלך
הפרסומות של ליווי'ס. מצד אחד, הן תמיד דיברו על הג'ינס עצמו: על הבד, על הכיסים, על הניטים, על התפרים. מצד שני, הן תמיד היו הסטייט אוף דה קריאייטיב. הקריאייטיב תמיד הכיל רעיון ואף פעם לא נפל בפח המשעמם של המחשת המוצר. הספיריט המיוחד של ליווי'ס, תמיד עבר. תמיד עבד
מישל גונדרי. כואב כמה שהוא גאון. כדי לפרסם את כיס השעון המפורסם גונדרי לא יצר פרסומת. הוא יצר פיצ'ר תקופתי קטן, עם תסריט נהדר על גברבר (שאינו נראה לאורך כל הסרט) המתכונן לדייט מיני עם נערתו ומתעמת עם אביה שמבין בדיוק לאן הולכת בתו
מישל מעביר לנו את הסיפור הקולנועי בעזרת מוסיקה אווירתית כבדה, שבונה את הדרמה המתהווה עד השיא, בעזרת קצב איטי שנותן לנו את הזמן להיכנס לסרט. וכשהוא רוצה שנבין במאה אחוז את הסיפור, הוא לא מתבייש להשתמש בטריק הפלאשבק הקלאסי - שמספר לנו שהאבא של הנערה, הוא הוא הרוקח שמכר קונדום לנער לפני זמן לא רב. אבל לא הנער, לא הנערה ולא האבא-רוקח שלה הם הגיבורים של הסיפור, אלא דווקא הקונדום
הקונדום שקונה הגברבר מהרוקח חמור הסבר, הוא מחולל הסיפור, הוא המנוע. אם פעם, ב-1873 היו מכניסים שעון לתוך הכיס הקטן של הג'ינס, היום, תפקידו של הכיס, הוא לשמור על סודותיהם של אוהבים צעירים. מבחינה תסריטאית, משמש הקונדום כחיבור פשוט וחכם, בין המוצר לסיפור העלילה
הדרמה. האבא-רוקח מבין שהגברבר מבית המרקחת, בא לקחת את בתו לערב סקסי. הקונפליקט בו מנסה האבא ביאושו, למנוע את המגע המיני הצפוי בין בתו לנער, אל מול מרד הנעורים של הבת, שאינה שועה לבקשתו - הוא רגע אנושי מדהים
.הפרסומת הזאת היא בית ספר לרעיונאות, לתסריטאות, לבימוי, לאיך הולכים עד הסוף