Happiness is a cigar called Hamlet

למעלה משלושים שנה, סיכם המשפט המבריק הזה, עשרות רבות של פרסומות, למותג אחד ענק. כשיש לך משפט נכון, עם רעיון מאחוריו, אתה יכול להמשיך לצעוד איתו הרבה יותר משלושים שנה. וכמה שהוא מדוייק. הצורך בהירגעות בדיוק כשאפסה כל תקווה, כשהיאוש חוגג, כשאין שום דבר אחר לעשות, שם הוא מופיע. מרגיע, מסתלסל, מתאבך. הכל בסדר. טוב שיש לנו בחיים את המלט סיגר. בבחינת הבקשה האחרונה, המלט סיגר אף פעם לא איכזבו אותנו: כשנגמר לנו הנייר בשירותים הציבוריים, כשהמחסום ירד על האוטו המשגע שקנינו הרגע, כשהידית של החלון נשארה לנו ביד, רגע לפני שמכונת השטיפה של האוטו מגיעה.. ועוד ועוד. האנגלים תמיד ידעו לעשות את מעודן ושנון וציני. זה התחיל יותר רציני אבל ככל שהשפה הפכה למוכרת יותר, הם יכלו ללכת לנונסנס ולדברים יותר הזויים, כי תמיד סגר אותם המשפט הנצחי. כל פרסומת היתה חוליה קלאסית בשרשרת, שיחד עם חברותיה, יצרה את אחד מהקמפיינים הדומיננטיים במילניום הקודם. שנה אחר שנה, זכה הקמפיין האלמותי הזה בפרסים בכל פסטיבלי הפרסום הגדולים. הרבה העתיקו אחר כך את ההומור, את הקונספט, את הסיטואציות - אבל המלט היו הראשונים להטביע את חותמם. והנה
עוד כמה דוגמאות, לאושר הזה, שקוראים לו המלט סיגר

הפרסומת הזאת היא בית ספר למספרי סיפורים. כמה חכם ומרגש. הייתי בפסטיבל קאן כשהיא הוקרנה לראשונה. אנשים עמדו ומחאו כפיים בסופה. ובטקס הענקת הפרסים, לא יאומן, עלו שני ילדים, כלומר קופי וארט מאד מאד צעירים. כנראה שרק ילדים יכולים להגיע לכאלה חלומות מדהימים